ו תד##ב##[ ר מרים ו אהרון ]ב## מ#ושה#[ על אדות ה אשה ה כושית אשר לק ]ח# כיא אשה כוש#[ ית לקח מושה ׃ 1
ו ]י?ואמרו ה# [ רק אך ב מושה דבר יהוה ה לוא ]ג#?ם ב׳נו דבר ו ישמע יהו#?[ ה ו יחר אפ׳ו ׃ 2
ו ה איש ]מושה[ ענו מואד׳ה מ כול ה אדם אש ]ר## על פני ה אדמה# ׃ 3
ו? י#?[ ואמר יהוה פתאום אל מושה ו אל אהרון ו אל מרים ] צאו שלושת׳כם אל [ אוהל מועד ו יצאו שלושת׳ם אל אוהל מועד ׃ 4
ו ירד יהוה ]ב## ע##מ#וד ענן ו יעמוד [ פתח אוהל מועד ו יקרא אהרון ו מרים ו יצאו שני׳הם ׃ 5
ו י ]ו(# א #)מר יהוה אלי׳הם [ שמעו נא דבר׳י אם יהיה נביא׳כמה ב מראה אלי׳ו אתודע ו ב חלו ]ם אד#בר ב׳ו ׃ 6
[ לוא כן עבד׳י מושה ב כול בית׳י נאמן הואה ׃ 7
פה אל פה אדבר ]ב#׳ו ב# מראה ו לוא [ ב חידות ו תמונת יהוה יביט ו מדוע לוא יראתם ל דבר ב עבד ]׳י#? ב# מ#ו?שה ׃ 8
ו יחר אף [ יהוה ב׳ם ו ילך ׃ 9
ו ה ענן סר מ על ה אוהל ו הנה מרים מצורעת כ ] ש#לג ו יפן אהרון אל [ מרים ו הנה מצורעת ׃ 10
ו יואמר אהרון אל מושה ב׳י אדונ׳י אל נא תשת ע ]ל#[ י׳נו ] ׃ 11